חווית משתמש טבעית NUI ו-התרשמות מכנס של UXI

בקטגוריות: כנסים

26 Feb 2012

יוצא לי החודש להיות מפגש אחר מפגש בחודש האחרון ואני יכול לציין שזו הרגשה נפלאה. הפעם מדובר במפגש של ארגון UXI כאשר הנושא המרכזי היה חוויות משתמש טבעיות = ללא שימוש בבקרים אלא באינטראקציה של גוף האדם: תנוחות, תנועות, דיבור וכיוצ”ב.

ממשקי אדם טבעיים הם ללא ספק התחום הבא (מתוך כמה תחומים). סטיב גו’בס (עליו השלום) דאג לגרום לנו להתמכר לשימוש באצבעות שלנו כדי לשלוט ולנווט על מכשיר הטלפון הנייד. כתוצאה, התפתחה תעשייה שלמה (פופולרית בניגוד למה שהיה לפני) של מסכי מגע שקלים לשימוש ויוצרים חוויה נהדרת. עולה השאלה, מי יהיה זה שייעשה את ה Killer app הבא, שיגרום למשתמשים לשאול איך הם הסתדרו רק על משטחי מגע בלי להניף ידיים באוויר ולייצר קסם.

הכנס נתן לנו, אנשי UX, טעימה  של מה שאמור לבוא…. וההווה מנבא עתיד מגניב……

נתחיל מהמנהלות. המפגש נערך  בקמפוס הנהדר של המכללה האקדמית ת”א-יפו, בבניין מדעי המחשב. גילוי נאות, אני שומר מקום חם בלב למכללה, שם עשיתי את התואר הראשון שלי. לפני הכניסה לאולם היו אחלה כיבודים ואווירה מאוד נחמדה. האולם עצמו לדעתי מאוד נוח, אין מי שיסתיר לך, מבנה הכסאות הוא גבוה אחד מעל השני וזווית הצפייה במסך הגדול מאוד טובה.  בסוף האירוע אפילו היו פרסים (טלפון נייד חדש, וקורס של יומיים), ולמרות שבלב מלמלתי שיגידו את המספר שלי “232”, זה לא קרה. החוויה השלילית היחידה לטעמי הייתה באירוע האחרון שהיה פאנל של המרצים שלטעמי לא יכולתי לשמוע אותם מספיק טוב (וישבתי קרוב יחסית)  בגלל מערכת הקול, או שהדוברים לא הצמידו את המיקורופון מספיק קרוב לפה.

אתייחס לשני ההרצאות שהכי הרשימו אותי.

הראשון שעלה לדבר היה רותם בנט-מהנדס בכיר במו”פ במיקרוסופט,  שהתייחס לפן הקוגניטיבי בממשקי משתמש טבעיים. ההרצאה של רותם הייתה פשוט טובה! ומגובה על ידי מחקרים (לא זרק דברים לאוויר). הוא התחיל מהיסודות שמהם בנוייה החוויה שלנו כבני אדם, למעשה הוא הסביר שלמרות שנראה לנו שאנו חווים את העולם כמקשה אחת אין כך הדבר. המוח לא מסוגל בו זמנית לעבד שני גירויים באותו חוש. לראייה, ניסוי שבו דוקרים אנשים ביד בשני נקודות שונות בו זמנית. הנבדק לא יודע להגיד היכן בדיוק היו הדקירות: או שהוא מפספס את מיקום אחת הדקירות, או שהוא יצביע על נקודת אמצע ביניהם.  כלומר, המוח יודע לפצות על שני אירועים שונים. ולכן, אפשר להשתמש בתכונה לטובתנו.

למשל, יש אשלייה שנקראת Rubber hand illusion בה, הנבדק מושיט אחת מהידיים שלו, נניח שמאל, כאשר היא מכוסה כך שאינו יכול להביט בה עם עיניו. כפיצוי, שמי יד מזוייפת (אותה הנבדק יכול לראות) בקרבה ליד הבלתי נראית.  מתחילים לגרות בו זמנית את שני הידיים (המזוייפת והאמיתית) ובשלב מסויים מפסיקים לגרות את היד האמיתית. התוצאה -> כאשר הנבדק רואה את היד המזוייפת מגורה, המוח שלו מאותת לו “כאילו” היד האמיתית שלו מגורה. וכל התהליך הזה קורה תוך מספר שניות עד דקה.  למעשה,  כפי שציינתי קודם, המוח מבצע איזשהו “פיצוי” לתת לנבדק חוויה אחת, וזה די מדהים.

הנה עוד דוגמה הפעם על הרגליים:

רותם המשיך והסביר על ה- full body illusion, שלמעשה במקום להתמקד רק ביד, אפשר באמצעות הקינקט, להתייחס לכל הגוף. כאשר הנבדק יראה על מסך הטלביזיה את עצמו מבצע איזושהי פעולה, הוא יכול לחוות את הפעולה הזו כאמיתית. למשל במשחק טניס, המוח יכול לתרגם את ההדף ברגע שפוגעים בכדור למשהו אמיתי כפי שהיינו מצפים לחוות אותו. אני כמובן מסייג וטוען שהתחושה היא לא 100% ונדרש גם איזשהו מגיב טקטילי, שייצר בהתחלה את תחושת ההדף (כדי שהמוח יתרגל את התחושה), אולם החוויה עדיין מתרחשת בדרגה זו או אחרת. הדגש הוא על כך שהנבדק/משתמש רואה את עצמו על המסך ומקבל משוב מיידי לתנועות/תחושות שקורות במסך (כאשר הוא בשליטה כמובן).

לסיכום, ההרצאה של רותם הייתה מאלפת ומאוד מעשירה. בהרצאה רותם התייחס גם לנויורונים במוח שמקודדים את המרחב האישי של האדם, כאשר ניתן למדוד אותם (MRI) ולדעת האם האדם שרואה את עצמו על מסך הטלביזיה באמצעות הקינקט, אכן חווה את החוויה המדומה. נושא זה של נוירו-קוגניציה וממשקי אדם-מחשב גם מרתק בעיניי.

השלישית להרצות הייתה אורלי טל מחברת PrimeSense, שכמובן זכורים מהטכנולוגיה שלהם שנמצאת בבסיס המכשיר “קינקט”. אורלי בעזרתו של אחד העובדים הדגימה באופן חי את המוצר החדש שלהם -> שליטה בטלביזיה בסלון. לא מדובר על העברת ערוצים בלבד אלא על מרכז בידור שלם: ערוצים חיים של טלביזיה, סרטים וסדרות לבחירה. המוצר המודגם היווה למעשה יכולת ניווט בין תפריטים ושליטה על פרמטרים תוך שימוש ביד האנושית בלבד ללא שום אמצעים נוספים. בהתחלה, כאשר המוצר הודגם, היה לי מאוד מוזר לראות שבחירה נעשית על ידי משיכה של אובייקט וירטואלי לכיוון הגוף. זה מנוגד למודל המנטלי שלי שבחירה של אובייקט צריכה להיות נגיעה עליו, כלומר היד מונעת לכיוון האובייקט והרחק מהגוף. כאשר אורלי נכנסה יותר לפרטים ותיארה מדוע בחרה דווקא בתנועה זו לבחירה היה בזה הגיון. למעשה, לפי התפיסה שלהם, כאשר מישהו רוצה משהו הוא לוקח אותו, כלומר מקרב את היד לגוף. בנוסף, עצם התנועה של לקיחה מייצרת תגובות רגשיות חיוביות בניגוד לתנועת זריקה (להרחיק את היד מהגוף). המודל המנטלי עליה מתבסס המוצר הוא בעצם של grab and pull, כאשר אני רוצה לבחור בערוץ מסויים אני תופס את הערוץ הזה ומקרב אותו אליי בצורה של “לקחת”.

בנוסף, התייחסה אורלי ל”פרדוקס החופש”. ממשק משתמש טבעי בניגוד לממשק משתמש אדם-מחשב מתייחס לאינטראקציה בחלל תלת ממדי ולא דו ממדי. לכן, הרצון שלנו בתור מעצבים הוא לקחת את הממד הנוסף הזה ולנצל אותו עד תומו, לייצר מעיין חוויה אחת זורמת של שליטה בטכנולוגיה תוך כדי שימוש בתנועות ידיים בלתי פוסקות (דוגמת הסרט minority report).  אולם, במציאות, דברים לא עובדים ככה.  אם ננסה לייצר ניווט בתפריטים תוך כדי שימוש בפעולה אחת רצופה נקבל מגבלות ארגונומיות מאוד קשות. למשל, בחירה בתפריט שיש בו 5 רמות, כאשר כל רמה דורשת לקרב את הזרוע אל הגוף תייצר מצב שבו הזרוע יכולה להגיע מאחורי הראש והכתף. צריך להתייחס למגבלות ארגונומיות בתוך העיצוב, וכך נעשה. למעשה הפתרון שלהם היה לחתוך את ציר Z כך שכל רמה בתפריט ידרוש הפעלה מחדש הזרוע. בצורה כזו, המשתמש יכול כל רמה להתאים את הזרוע שלו כנדרש, היא לא מתעייפת ולא מתעוותת ארגונומית. אפשר לראות הדגמה בסרטון הבא :

לדעתי, שילוב ההרצאות גם של רותם וגם של אורלי תחת אותו מפגש היה מאוד מועיל. בעוד שרותם התייחס לקוגניציה והשלכות שעומדים מאחורי השימוש בממשקי משתמש טבעיים, אורלי הדגימה דה-פקטו יישום אחד ספציפי של ממשקים אלה. לגבי העתיד, אם לפני הכנס לא היה לי מושג מה זה בכלל ממשקי משתמש טבעיים ולמה לי להשתמש בהם,  הרי שאחרי הכנס אני בהחלט רואה איך זה נכנס לעולמנו הפרטי, ולא רק בעבודה מול טלביזיה אלא גם מול מחשב (עם מצלמת קינקט או בסגנון).

לסיכום, המפגש היה מאוד מעשיר ובהחלט נתן הצצה לעתיד או פוטנציאל שטומן בחובו תחום הממשקים הטבעיים. תודה רבה למארגני הכנס.

נ.ב. בהקשר לפוסט האחרון שלי, עשיתי הפעם את כל הסקירות שלי דרך mind mapping וזה עבד מעולה.

תגובה אחת על חווית משתמש טבעית NUI ו-התרשמות מכנס של UXI

Avatar

דר ורטהיים מרק

23 בSeptember, 2012 בשעה 1:36 pm

אשמח לדבר עם רותם בנט

טופס תגובות

אנא הודע לי שמתקבלת תגובה חדשה

אודות הבלוג

מגיסטר הנדסת גורמי אנוש באוניברסיטת בן- גוריון שמחפש קצת לצאת מהראש האקדמי ולהכנס לראש התעשייתי

Registering using your email