צא לי מהווריד (או מהאפליקציה)

בקטגוריות: חוויתי|תכנון

28 May 2011

הטלפונים הניידים כבר לא טלפונים, הם גולשים באתרים, מריצים ניווטים, משחקים משחקים, צופים בווידאו ומורידים את הזבל שצריך. לכל מגוון הפעולות האלה אפשר לקרוא בשם אחד כללי “אפליקציות”. הטלפון הנייד מריץ אפליקציות. עם ההתפתחות של התחום, הטלפון הנייד מריץ עוד ועוד אפליקציות עד שכבר יש צורך בניהולן. “ניהול אפליקציות בטלפון”, אם הייתם אומרים לי את המשפט הזה לפני 6 שנים, הייתי צוחק, היום אני “בוכה”.

יש חברות שלא הפנימו שניהול אפליקציות איננו עניין של מה בכך. הניהול דורש מחשבה, בעיקר בפן הניווט והממשק. הממשק של הטלפון הפך להיות לב הטלפון. אם בעבר שיחות היו לב העניין, היום זה ניהול האפליקציות ואופן השימוש בו (כמובן שגם חשוב שיהיה אפשר להתקשר דרכו- אבל זה כבר לא הכי חשוב).

אחת החברות שעשו מטמופורזה מטלפון כ”טלפון” לטלפון כ”טלפון חכם” הייתה “נוקיה” עם סדרת ה symbian. סדרה זו זכתה להצלחה לא מועטה כל עוד לא היו קיימים  מסכי מגע. מרגע שאייפון נכנסה, התחילה נסיקתה של מי שנחשבה הגדולה ביצרני הטלפונים.

המעבר למסך מגע הוא לב העניין פה. הצורך לשנות את דרכי החשיבה בנוגע לממשק לא ממש עשה רושם על מעצבי המערכת בנוקיה. ולעניינו.

מערכת הפעלה מתוחכמת לטלפון הנייד דורשת התייחסות להפעלה של אפליקציות. בוודאי שהיא דורשת התייחסות לתפעול של מספר אפליקציות בו זמנית.  אנו מכירים זאת מ”ווינדוס”. ישנם מספר דרכים בהם אנו יכולים לעבור מתוכנה אחת לשנייה:  לחיצה עם העכבר על התוכנה בשורת המשימות, לחיצה על המקשים alt+tab ועוד. חוץ מלעבור בין תוכנות ניתן גם לבצע סגירה של תוכנות (לפחות בווינדוס 7 דרך שורת המשימות).

המקבילה של פעולת alt + tab בטלפון הנייד נוקיה 5800 אשר פועל על סימביאן הינו לחיצה ארוכה על הכפתור האמצעי (נמצא בין הכפתור שמקבל שיחה לבין הכפתור שמנתק שיחה).

חשוב לציין, שבנוקיה 5800, אין הרבה זיכרון ובנוסף אין ממש ניהול מתקדם של אפליקציות כמו ב”אנדרויד”. ולכן הפעולה הידנית של יציאה מאפליקציה היא בעלת חשיבות גדולה בצורך לפנות זיכרון לאפליקציות אחרות.

לחיצה ארוכה על האייקון של האפליקציה פותח שני אפשרויות די מהותיות ומנוגדות זו מזו

בדקתי את הנושא במחקר משתמשים מאוד מורכב: אבא שלי. נראה היה שנפל למלכודת היציאה, ולא הבין מדוע אינו מצליח לסגור את האפליקציה. כל פעם שביקש לצאת מאפליקציה מסויימת מתוך מנהל האפליקציות היה חוזר על אותה טעות: לוחץ על כפתור ה-“ביטול” שלמעשה מיועד לביטול של מנהל האפליקציות ולא של אפליקציה פועלת.

דרכים לפיתרון

אם נעשה אנליזה פשוטה של הקוגניציה למשתמש המתחיל/פשוט/לא טכנולוגי, נראה כי השילוב של שני פקודות יציאה על אותו מיקום פחות או יותר יוצרות הטעייה תפיסתית (מודל מנטלי לא מתאים אצל המשתמש). כפתור ה”ביטול”, כאשר האפליקציה שאותה רוצים לסגור מוארת, בהחלט נתפס כמשמש לסגירת האפליקציה או “ביטול” פעולתה.  כצעד ראשון לפתרון הבעיה, הייתי נפטר משורת הכפתורים “ביטול” ו-“בחירה”.  משהו פשוט כזה

עכשיו, כאשר השורה התחתונה לא מופיעה, מספר האפשרויות בהם יכול לבחור המשתמש יותר ברורות.

במידה והוא עושה שימוש במקשים הפיזיים של המכשיר (ירוק לבן ואדום שמופיעים למטה) הוא יצא מניהול האפליקציה. אמנם זו תוצאה לא רצויה אבל תהליך היווצרותה ברור – המשתמש לא ראה אף כפתור שעליו נותר ללחוץ לכן לחץ על הכפתורים שהוא מכיר.

לעומת זאת, בפעם הבאה שינסה המשתמש להפסיק את האפליקציה הוא בהחלט עלול ללחוץ על האייקון של האפליקציה. כתוצאה, ייפתח לו תפריט של “פתיחה” ו-“יציאה”. מכאן, כבר הרבה יותר ברור, מה עליו לעשות על מנת לבצע סגירה של האפליקציה.

ייתכן ויש עוד פתרונות לבעיה זו, כמו ניסוח מחדש של כפתור ה”ביטול” אולם, עד לרגע קריאת שורות אלה, לא ממש חשבתי על ניסוח יותר הולם ופחות מבלבל. ההזמנה פתוחה, וניתן לרשום בתגובות הצעות לניסוח אם יש כזה.

דוגמה זו היא רק אחת מיני רבות לאופן בו “נוקיה” עשו את המעבר ממקלדת פיזית למסך מגע. הצורך הרב בתפריטים, במקלדת פיזית, הופך למיותר כאשר יש שימוש במסך מגע. במסך מגע, ניתן לתרגם הרבה מהפעולות לפעולות ישירות וכך לוותר על הצורך בתפריטים.

לדעתי היה יותר נחמד לו היה אפשר לגרור את האפליקציה ישירות לאיזשהו פח אשפה או מחוץ למסך. אולם נושא זה דורש בדיקה יותר מעמיקה של המודל המנטלי.

טופס תגובות

אנא הודע לי שמתקבלת תגובה חדשה

אודות הבלוג

מגיסטר הנדסת גורמי אנוש באוניברסיטת בן- גוריון שמחפש קצת לצאת מהראש האקדמי ולהכנס לראש התעשייתי

Registering using your email