רשמים מכנס UxLive 2010

בקטגוריות: כנסים

6 Oct 2010

אתמול  (5.10.10 – אחלה תאריך) התקיים כנס ה – UxLive הראשון בישראל. מדובר בכנס שמאגד את כל תחום חווית המשתמש, את העוסקים בכך, החברות השונות,  ואנשים שונים מתחום ההי-טק שמוצאים עניין בתחום ההולך והמתפתח. עצם קיום הכנס בישראל, בהפקה מאוד מושקעת של ברק דנין מצביע על המקום המכובד שהתחום הולך ותופס בארץ בקרב העוסקים בטכנולוגיה.  אז מה היה לנו שם ? הרבה אוכל טוב (נו נתחיל מהדברים השטחיים אך טעימים): ארוחת בוקר שכללה מספר גבינות, לחמניות טריות, ממרחים מעולים, ארוחת צהריים מפנקת שכללה סטייקים (נו מי צריך יותר, והיה יותר) ואווירה נהדרת של כ 450 משתתפים שהגיעו לשמוע הרצאות ולהתחבר ולפטפט עם האנשים שעוסקים בתחום. הכנס נערך בקיבוץ שפיים, ובמזג אוויר מאוד מעולה (נשבר החום המעיק של ספטמבר), היה מאורגן להפליא ובכלל העביר את התחושה שנעשתה פה המון מחשבה בתיכנון.

ועכשיו לחלק היותר “תכל”ס” של: אז מה היה לנו שם.

נ.ב הפוסט הנ”ל ארוך יחסית לפוסטים אחרים שלי

ההרצאה הראשונה הייתה של מנכ”ל חברת “מנטיס” רונאל מור לגבי גורם החיבה “lovability factor”. הרעיון העיקרי שהועבר בהרצאה הוא השימוש בכלי אשר על פיו ניתן להעריך את חווית המשתמש. הכלי המדובר הוא בעצם נוסחה שמשקללת שלושה גורמים: ציפיה של המשתמש לגבי התמורה שיקבל מהשירות/שימוש, החיכוך שמתרחש בין המשתמש לשירות (זמן קריאה ארוך, עומס של עמוד, תפריטים מבלבלים וכיוצ”ב). השילוב של שני הגורמים האלה צריך להיות נמוך מהגורם השלישי שהוא :הערך– מה שהמשתמש מקבל בסוף התהליך.  לגבי הציפיה של המשתמש, היא כמעט ולא ניתנת לשליטה בגלל שהיא קשורה לגורמים סובייקטיבים (למשל דפוס חשיבה, היסטוריה של שימוש במכשיר), לכן, צריך לנסות ולהוריד את החיכוך כמה שיותר (פה נכנס תפקיד המעצב ומאפיין של חווית השימוש, ומסתבר גם מוטיבציה של המשתמש מורידה את החיכוך). רונאל הביא כל מיני דוגמאות עליהן הוא ניתח את הנוסחא, למשל: האייפון הראשון, craiglist.com ועוד. רונאל הדגים באופן יפה עד כמה חלק קטן מתוך החוויה הזו יכול להרוס את כל החוויה- סיפור הזבוב במרק, אתה יכול לאכול ארוחה במסעדה טובה במשך שעות ולהנות מכל המאכלים, אבל בסוף אם יהיה זבוב במרק, הזבוב יהיה הדבר שהכי ייזכר מכל הארוחה הטובה הזו. אני חושב שבתור הרצאה פותחת, מדובר בהחלטה הרצאה שמכניסה את המשתתפים להלך הרוח הנכון. לטעמי ה”נוסחה” הייתה קצת פשטנית ואמורפית, ניתן להכיל אותה על כל דבר בעולם במציאות (או להגיד שכל דבר במציאות הוא חוויית משתמש). לא ארחיב על כך, אך כן אציין שנהניתי מאוד מההרצאה.

לאחר מכן, עלה ברק דנין והסביר לקהל איך לשכנע את העולם להשקיע בחוויית המשתמש. אכן, לצערי העולם מפגר ביחס שהוא נותן לחוויית המשתמש בתהליך השירות. חברות שונות שמות יותר דגש על הפונקציונליות של השירות שלהם ופחות על חווית המשתמש כאיזושהי חוויה הוליסטית שלמה.   דווקא הרצאה זו, בניגוד להרצאה הקודמת, התייחסה יותר לצד השני של המטבע – הערך העסקי. מהו הערך המתקבל כתוצאה מהשקעה (ROI) בחוויית המשתמש. גילוי נאות, הרצאה זו פחות דיברה אלי כיוון שאני בא מהצד הראשון של המטבע ולכן מצאתי בה פחות עניין (אולם, כאשר אהיה מנהל אדע להעריך אותה), אך איני מפחית מהחשיבות הרבה שלה. שכן, אם אי אפשר לשכנע את ההנהלה ברווחיות של השקעה בחוויית המשתמש ההנהלה פשוט לא תשקיע בתחום (ולי לא תהיה עבודה ולמשתמש לא תהיה חוויה חיובית והחברה תרוויח פחות כסף)  וזו הנקודה שברק רצה להעביר.

לאחר שתי ההרצאות הראשונות שהתקיימו באולם המרכזי, היה פיצול לשלושה מסלולים שונים שבכל מסלול נכללו שלושה הרצאות. המסלולים השונים היו: שיפור ביצועים ברשת, אפליקציות, מתודולוגיה.  אני בחרתי באפליקציות.

ההרצאה הראשונה במסלול אפליקציות הייתה של אורן שמיר מחברת הפרסום מקאן והתייחסה לממשקים עשירים ברשת. אורן התייחס בהרצאה לשני ממדים של הממשק החדשנות לעומת השימושיות (מקביל למילה שמישות שאיני מסכים איתה) והיתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.  כמו כן הוא התייחס למרכיבים של פיזיולוגיה (נוירו טרנסמיטורים במוח, במיוחד דופמין) ופסיכולוגיה התנהגותית כמשפיעים עלינו כמשתמשים וניתח את ההשפעה הן של חדשנות והן של שימושיות (הכוונה כאן למשהו מוכר שעובד בניגוד לחדשנות). ההרצאה לא חידשה לי אישית יותר מדי דברים בתחום, אך אני בטוח שאנשים שלא באו מהתחום מצאו בה יותר נקודות לקחת איתם הלאה.

ההרצאה השנייה הייתה של רן לירון ויאיר תבור שהתמקדה בכלי טכנולוגי של מיקרוסופט שנקרא silver light שניתן בעזרתו לייצר ממשק עשיר. ההרצאה הייתה מחולקת לשניים: יאיר תבור התמקד בפן הטכנולוגי של Silver Light, ורן התמקד בתוצאות של שימוש בטכנולוגיה זו  על מנת להדגים ממשקים שונים. למשל, כיצד ניתן לראות תמונה (במקרה זה של נוף בטבע) ברזולוציה של 2 ג’יגה על גבי פס האינטרנט- ניתן היה לטייל בתוך התמונה ולהתפקס מבלי להמתין זמן רב להעלאה של התמונה. בנימה אישית, בגלל שאני שומע את המילה מיקרוסופט אני לא מקבל וויברציות חיוביות, היה קשה לי לקבל שמיקרוסופט עשו מוצר כל כך מושלם ביחס למה שקיים בשוק (flash, flex, ובעוד מספר שנים HTML 5). אולם, בהרצאה האחרונה בה דיבר מנכ”ל סולוטו, הוא ציין שהוא דווקא כן בחר לעשות שימוש בטכנולוגיה הזו מהרבה גורמים, והדבר הניע אותי לחשוב שאני לא מספיק מעורה בפן הטכנולוגי כדי לשלול את הטכנולוגיה הזו (נו שויין).

ההרצאה השלישית הייתה בעיני הכי מרתקת מכל השלושה. העביר אותה אמיר דותן מחברת lab 49 אשר מתמקדת ביצירת תוכנות לעולם הבנקים והפיננסים. אמיר בעצם סיפר על מעלליו וחוויותיו כמעצב חווית משתמש בבנק להשקעות שנמצא בלונדון. עניין אותי במיוחד התיאורים שלו של קומת המסחר בבנק זה, דבר שבדמיוני נראה קרוב לג’ונגל. העובדים של קומת המסחר נאלצים לעבוד בתנאים קיצוניים, להיות קשובים ל-6 מסכים שונים עם כ-20 תוכנות שונות שפועלות בו זמנית, ולהיות מיידים בפעולות שהם עושים. בנוסף הם צריכים להיות זמינים לטלפון ולקבל שיחות ללא הפסקה.  הזמן הוא כל כך קריטי בשעות העבודה, כך שלאמיר לא הייתה אפשרות לעשות עד כה ראיון אחד רצוף למשך יותר מ10 דקות עם העובדים בזמן העבודה שלהם (פעולה שנדרשת על מנת לאפיין את המערכת או לבדוק סקיצות של מערכות חדשות). כמו כן, הנושא היה מאוד מעניין, כיוון שטעויות בתחום הזה יכולות להיות קריטיות במשמעות שלהם (אפשר המון המון כסף רק כתוצאה מהקשה לא נכונה על המקלדת – תופעת האצבע השמנה). תחום זה, גם שנוה מתחומים אחרים במספר מובנים, למשל, שלא כמו בעיצוב לאתר אינטרנט שבו לא כדי להעמיס יותר מדי מידע בו זמנית, בתחום זה אסור לאבד אף פיקסל מיותר על המסך (6 מסכים ליתר דיוק). תכנון ועיצוב עבור תחום הפיננסיים נשמע לי כתחום מרתק והרבה יותר מאתגר משאר התחומים, יהיה מעניין לשמוע סיפורים על כך בבלוג של אמיר.

שני ההרצאות האחרונות נערכו באולם המרכזי ושניהם היו מעולות! הראשונה הייתה של אייל שחר אשר דיבר על המושג Offline שכבר לא קיים (אלא אם כן הלכה הבטרייה או שיש הפסקת חשמל). אייל בעצם טען (ואני מסכים לחלוטין) שהשימוש באינטרנט (יותר נכון הרשת) הוא נהפך למשהו תמידי. למשל, בין אם זה שאנחנו עושים ריצה ומעדכנים ישירות את המסלול לרשת, או שמספרים לחבר’ה על פעולה שעושים – ללא שימוש יזום של כתיבה אלא בפעולה פשוטה כמו העברת צמיד אלקטרוני מול עמדת קישור שבעצם מעלה לפייסבוק את המיקום שלך ומה עשית באותה עמדה (רעיון שהיה קיים בכפר קוקה קולה במהלך הקיץ) ועוד… . אייל התייחס לעוד משהו, שאני גם חושב שהוא נכון לחלוטין, וזה חווית השיתוף. חשוב לנו כאנשים לשתף אחרים במה שאנחנו עושים. קצת בהקצנה יהיה להגיד “אם אני לא מספר על זה, זה לא קיים”. והתכונה הזו היא מה שגורמת לאנשים להמשיך ולהיות מחוברים לרשת גם אם לא במובן הסטנדרטי של “לשבת מול מחשב”. בנוסף אייל התייחס ל QR  codes שזה רעיון נהדר שיכול לשנות את האופן שבה אנו צורכים את המידע (לפחות את השלב האחרון של תהליך הצריכה).

אחריו עלה תומר דביר מנכ”ל Soluto שנתן הרצאה מאוד מעניינת לגבי הפיתוח של הממשק שנעשה על התוכנה. הרעיון המגלומני של תומר נשמע דווקא די מעשי אחרי ששומעים אותו מדבר על האופן שבו אפשר יהיה לפתור בעיות במחשבים בכל העולם רק ע”י התקנת התוכנה. אהבתי לשמוע את הגישה של תומר לפיתוח התוכנה, ולעובדה שמההתחלה ניתנה חשיבות מירבית לאופן שבו תוצג התוכנה למשתמש (יענו הממשק). ובעצם החברה השקיעה רבות בפיתוח אבות טיפוס וניסיון של רעיונות חדשים בנוגע לממשק שבעצם מציג את כל הרכיבים שעולים כאשר המחשב מבצע boot ממצב של כבוי (ובהחלט יש הרבה רכיבים כאלה). תומר אמר שהוא רוצה לייצר תוכנה שלא תדרוש בכלל מהמשתמש לבצע הגדרות כלשהן (די מזכיר את התזה שאליה אני חותר) ואני חושב שזה דבר נהדר (להקל על המשתמש שלא יתברבר עם הגדרות מעצבנות). כמו כן, מסתבר שבחברה הם ביצעו המון המון usability testing בלי להיות בכלל מודעים למונח הזה, הם פשוט לקחו מצלמת ווידאו, פנקס, ואנשים שישחקו עם התוכנה ורשמו הערות. אחד המסקנות שהם הסיקו מהשוואה בין שימוש בתוכנה ובין מה שאנשים מדווחים על השימוש בתוכנה הוא שאנשים הם מאד לא אמינים במה שהם מדווחים בנוגע לשימוש של עצמם (דבר שמעמיד בסימן שאלה את כל השאלונים למיניהם – גם אם זה אני מאוד מסכים).

לבסוף חולקו פרסים שונים (שלא זכיתי באף אחד) כמו רשיון לשימוש בתוכנת axure וגם חבילת ספרים מעניינת שבתחום. אני מאוד נהניתי בכנס, יצא לי לדבר עם אנשים שונים מתחומים שונים שבעצם כולם מאוחדים תחת הנושא של חווית המשתמש ובעצם הפיכת השימוש בטכנולוגיה ליותר נוח וקל. אגב,  אני רוצה להודות לברק שבחר לעשות תחרות “האתר עם חווית השימוש הטובה ביותר” וחילק לשלושה זוכים כרטיסים לכנס (אשר אחד מהם היה אני).

לסיכום, מאוד נהניתי ומחכה בקוצר רוח לכנס הבא (ולתחרות הבאה).

4 תגובות על רשמים מכנס UxLive 2010

Avatar

ברק דנין

6 בOctober, 2010 בשעה 4:52 am

היי אסף,
תודה על הסיקור המפרגן והמקיף, שמח מאוד לשמוע שנהנית ושאתה מעביר את הרעיונות הלאה!
רק תיקון קטן: סיפור הזבוב במרק היה של רונאל, לא שלי 🙂

נתראה במפגשים הבאים!
ברק

Avatar

asafbo

6 בOctober, 2010 בשעה 11:49 am

תודה ברק על יידוע הטעות, עדכנתי את הפוסט.

Avatar

Idan Factor

8 בOctober, 2010 בשעה 2:31 pm

אחלה סיקור ומקוה באמת שסקרים מעין זה ישימו על מפת הווב הישראלית את תחום השימושיות שבארץ לא מפותח כל כך.
תמונות, אם יש, יתקבלו בברכה.

Avatar

חורימבה לשבת: מי רוצה להתקשר לחברים מפייסבוק? | חורים ברשת

16 בOctober, 2010 בשעה 11:57 am

[…] לקרוא אצל עומר מילוויצקי בבלוג Redefine, סקירה מפורטת בבלוג של אסף, הממשק ואני ועל ההרצאה המעניינת של ליאור יאיר על אפיון […]

טופס תגובות

אנא הודע לי שמתקבלת תגובה חדשה

אודות הבלוג

מגיסטר הנדסת גורמי אנוש באוניברסיטת בן- גוריון שמחפש קצת לצאת מהראש האקדמי ולהכנס לראש התעשייתי

Registering using your email