כנס upa 23.9.08

בקטגוריות: כנסים

24 Sep 2008
זו הפעם השניה שאני מגיע לכנס שמאורגן ע”י upaisrael והפעם השניה שאני כותב סיקור להרצאות שהיו בו.ההרצאה הראשונה , שהתעסקה ב enterprise 2.0, הועברה ע”י אדווה לוטן, אשר תפקידה בגדול הוא מנתחת מערכות (היו לה עוד כל מיני תיאורי תפקיד שלא הספקתי להבין).
רק בשביל ליישר קוו המילה enterprise לא מתייחסת לחללית בסדרה “מסע בין כוכבים” (אין על קפטן jamses t. kirk) אלא מתייחסת לארגון גדול. ואילו ה-2.0 מתייחס לשילוב יכולות האינטרנט באותו אירגון.
מה זה אומר יכולות של האינטרנט ? בעצם הכוונה היא לכל מיני יישומים או קונספציות שקיימות ברשת למשל : בלוגים, wiki, mikro blog, social network ועוד… . בין שני המילים האלו בעצם בא להגיד שהארגון רוצה לקחת את אותם יישומים שמיושמים באופן חופשי עבור הציבור הרחב, ולשים אותם בארגון שלו על מנת שהעובדים באותו ארגון יוכלו להפיק את סוג השיח והעברת המידע שמפיק הציבור הכללי שמשתמש ביישומים האלה.
כמובן שיש הבדלים גדולים בין האינטרנט החופשי לבין הרשת הקיימות בתוך הארגון. למשל כל נושא האנונימיות שקיים באינטרנט, ונותן למשתמש את חופש הבחירה להגיד מה שהוא רוצה. בתוך ארגון, זה אף פעם לא ייקרה, כי תמיד יידעו במי מדובר ויש לכך כל מיני השלכות שלא אכנס אליהן לדיון
הארגון רוצה לנצל מספר עקרונות שקיימים ברשת כגון : חוכמת ההמונים, אפקט הרשות ועוד..
אך עקרונות אלה לא תופסים לגבי הארגון כיוון שיכולות לצוץ מספר התנגדויות:
1. התנגדות לשינוי
2. אם זה בכלל שווה את ההשקעה הכספית
3. שימוש במשאבים מחוץ לארגון

דוגמא לשימוש ביישומים זה wiki- מדובר באתר שהמשתתפים הם הקוראים שלו, העורכים שלו ובוני המבנה שלו ע”י קישור בין דפים שונים באתר, מדובר בפלטפורמה לבניית מאגרי מידע. וויקי אמנם נשמע פלפטורמה מעולה לאירגונים, אך אפילו בדברי המרצה, מדובר במשהו שלא נעשה בו שימוש מספיק, בעיקר מהסיבה של הצורך בהשקעה בכתיבה בזה.
אני רוצה לציין באופן אישי שבכלל כל היישומים האלה שמיועדים לארגון, הם לא ממש שימושיים בעיני, לפחות לא בצורתם הנוכחית. אני כן יכול להזכיר לטובה את הפרוייקט שעובד עליו אמיר דותן apsodle שנותן מין מערכת דיגיטלית לכל האינטראקציות הפנים אירגוניות ויודע לקטלק ולשמור את המידע באופן שיהיה אפשר לעשות בו שימוש מושכל.
אך זו מערכת עתידית, ובטכנולוגיה הקיימת לא נראה לי שאפשר להפיק יותר מדי.

ההרצאה השנייה הייתה לגבי הממשק משתמש של ICQ והועבר ע”י אירה שכטמן שתפקידה :אחראית על ממשק משתמש בחברה.
היא התייחסה לקהל הייעד של התוכנה, והאפשרויות השונות של האינטראקציה בין אנשים מעבר לשיחה כמו למשל : משחקים, גלויות אלקטרוניות, icq-tv. ועוד.
כמו כן, היא דיברה על כך שאיסיקיו, מתאימה את עצמה לשווקים המקומיים ולא כופה איזשהו משהו אחיד בין כלל המדינות.
באיזשהו שלב הפסקתי לרשום בלפטופ שלי מכיוון שהייתה לי תחושה שמדובר יותר במצגת שיווק שנועדה להראות את הדברים הטובים/חדשים שיש באי סי קיו ופחות על אופי ביצוע העבודה של מעצב ממשק משתמש.
לכן, גם לא אכנס יותר לפרטים. מה עוד שההרצאה הייתה יחסית קצרה ולא ניתנה איזושהי תובנה חדשה שם לגבי חווית המשתמש.
להפתעתי ולהפתעת רוב הנוכחים, הרימה מישהי את היד בשלב השאלות, ובמקום שאלות התחילה להטיח כל מיני אשמות שכוונו כנגד אי סי קיו. ההאשמות היו כך:
– הצבעים זרחניים ונוראיים.
– התוכנה מכוונת עבור קהל יעד מאוד ספציפי ומזניח את כל השאר
– רמת השיחות שנעשות שם, בעיקר בגלל קהל היעד שהוא גילאים 12-18 ברובו הוא פשוט טיפשי ושיטחי.
האופן שבו נאמרו ההאשמות האלה גרמו אפילו לי להרגיש שלא בנוח,לא באנו לזרוק חיצים.

פתאום צץ בקהל אחד השותפים ואחד העובדים היותר בכירים בחברה, והתחיל לענות על ההאשמות האלה, בטון די נוקב ואסרטיבי.
הדיון כבר איבד את הטעם בשלב שבו היה איזשהו וויכוח על הצורך לכוון את טיב השיח שנעשה באי סי קיו (שלא יהיה טיפשי ושטוח כמו שרוב המתבגרים נוטים לדבר).

לסיכום, ההרצאה הראשונה הייתה מאוד מקצועית, אבל לדעתי האישית הנושא לא כל כך דיבר אליי. לגבי ההרצאה השניה, הציפיות היו גבוהות ולצערי ההרצאה לא ענתה עליהם וה”דרמה” שהתרחשה לקראת הסוף בכלל לא תרמה לשיח על חווית משתמש.

אבל כמו תמיד, אני רק בתחילת דרכי בעולם זה ומצפה בכיליון עיניים לכנס הבא.

 

טופס תגובות

אנא הודע לי שמתקבלת תגובה חדשה

אודות הבלוג

מגיסטר הנדסת גורמי אנוש באוניברסיטת בן- גוריון שמחפש קצת לצאת מהראש האקדמי ולהכנס לראש התעשייתי

Registering using your email